מסיכות

סדנת כתיבה 22

כן כל יום פורים

מאת דורית זילברמן

 

לסופר יש פריווילגיה – בשבילו כן כל יום פורים. כל יום כשהוא יושב לכתוב הוא מתחפש. כמו שכתב באחד מספריו הסופר ג'ורג' אורוול: "הוא חבש מסיכה ופניו גדלו להתאים לה". זה נכון בכלל לא רק לגבי סופרים. אם ההורים אומרים לבנם לאורך כל ילדותו שהוא שלומיאל, בסופו של דבר יפלו לו דברים מהיד. אבל סופר יכול לבחור מסיכה לפורים פרטי משלו והוא נכנס לדמות.

נתתי בסדנה תרגיל – להתחפש לחוקר פרטי אבל לא לפתור חידת רצח. אלא לבלוש בבית הכותב עצמו. פול אוסטר עשה תרגיל דומה בספרו "הטרילוגיה הניו יורקית". עדנה ביתן עשתה את זה בצורה אמינה מאוד. היא הטמינה את דמות הבלש בדייט שהיה לה לכאורה. שמתעניין להכיר אותה על פי מה שהוא רואה בביתה. אבל מה? הוא לא מגלה לה מה הוא חושב והיא, לראשונה, מבררת לעצמה מה היא היתה חושבת על עצמה לו היתה הבלש או הדייט. מבולבלים? תקראו:

 

"הוא הגיע אלי, כלומר אל הבית שלי, בפגישה השלישית שלנו.לא היה לי מושג למה הוא מצפה,כי הוא

לא מהמדברים.לא היה לי מושג מה חשב, כי הוא לא מהמשתפים.  אני יודעת מה ראה, אבל לא כלום  על מה שחווה, הרגיש חשב... מה למד עלי ? אילו צדדים בי גילה דרך עיני הבלש, שבא לגלות אותי דרך ביקור בטריטוריה הכי אינטימית שלי? כיון שמעולם לא סיפר לי, לא נותר לי אלא לנחש....

וואו, אילו דלתות מרשימות. שתי דלתות ברזל ירוקות, מאסיביות, במרכזן קבוע חלון מחוסם עטור סורגי ברזל שחורים בעיצוב של פעם.דלתות שמזכירות סרטי מאפיה בהם יושבי הבית זקוקים להגנה בפני מבקשי נפשם המשחרים לפתחם...בפני מי היא מסתתרת?ממי היא מתגוננת? על מה היא שומרת? ולמה בכלל שתי דלתות זהות לדירה  עירונית אחת בבית  ישן ומוזנח? תעלומה זו נפתרה מיד עם כניסתנו ; הבנתי שהדלת שלא  דרכה נכנסנו ,משמשת דלת יציאה למטופלים בתום פגישתם השבועית עם עדנה בקליניקה שלה.תכנון מתוחכם,חשבתי לעצמי,ותהיתי האם מישהו  עזר לה לעצב את הכניסה כחדר המתנה שאינו נראה משרדי כל עיקר,ואילו לא היה ממוקם היכן שמצוי,לא הייתי מעלה בדעתי שאני בחדר המתנה ב business-center... וחדר העבודה,או כפי שעדנה קוראת לו,הקליניקה,לא מיד מסגיר את  השימוש שנעשה בו:שלחן כתיבה כהה, שרוט משהו,מגולף מעט ,בהחלט מכריז על גילו המכובד.עליו מחשב,מדפסת ומקלדת, מכריזים בעזות מצח של צעירים על עדכניותם .מעניין מה  הניגודים האלה מספרים עליה? האם כך גם ייראו שאר חדריה...?נעים לי בחדר העבודה,ואני מדמיין אותה בכורסת עור אחת מול המטופל היושב בכורסה הזהה שלמולה.כן,יש לו ציביון של מקום אחר וזמן אחר...תמונות שמן ישנות מציגות נופים אירופאיים. אותן, ירשה בודאי מהוריה, שהוריהם הביאו איתם מגרמניה בדקה התשעים.

ועוד כהנה וכהנה חפצים ניבטים אלי, ולוקחים אותי אל ריחות, מראות ותחושות של מחוזות אחרים בזמן ובמקום.הם כל כך מוכרים לי...הם ושכמותם הרי ליוו את חיי משחר ילדותי.תמונות השמן, המשרות אוירה של כבדות ומכובדות,פסלי הברונזה מתקופת הברוק,השטיחים הפרסיים שאינם חיקוי זול לדבר האמיתי-הם הם  הדבר האמיתי;משופשפים קמעה,דהויים ודקים הרבה משהיו לפני קרוב למאה שנה.קל לזהות בית של צאצא למשפחה ייקית...גם מנורות הזכוכית ההיי-טקיות המקבלות פני הנכנס בחדר המבוא,אין בהן כדי לטשטש את מוצאה של ידידתי החדשה.  הכיסאות,השידה, שעון הקיר העתיק, לא יותירו ספק בלב הזר המבקר...והכל מסודר בקפידה ובטוב טעם.אני תוהה  מה זה אומר עליה?איך היא חיה את חייה?יש לה סדר יום מוקפד?האם גמישה היא או מקובעת..?ואז חמד לו דמיוני לצון ורמז לי היכן בודאי אוכל להינות מרמזים מסגירים...ברור!אבל איך עושים זאת?איך גורמים לה להכניס אותי לחדר השינה "לצורכי איבחון"עוד בטרם הסבנו לכוס קפה בסלון,כמקובל בדייט שלישי...אני מרגיע את דמיוני הסורר,ונותן לה להוביל אותי כדרך מארחת באורח,ישר לסלון.   איזה חלל ענק נגלה לעיני -מטבח,פינת אוכל וחדר מגורים ללא קיר או מחיצה.חלל גדול,מרווח, משופע חלונות , דרכם נשקף לו עץ פיקוס כבד צמרת.הסלון,כמו הדירה כולה,מרוצף עץ .  אמיתי?מדומה?לא ממש מבין בזה,אבל יכול להעיד על מגמה ברורה של בעלת הבית-לעשות מעונה לבית חם.ואגב מעונה-מחלחלת בי  תחושה ברורה שמעון זה מבצרה הוא, נטול הזמנה לשותף  שיצטרף אל שורותיה:חדר המגורים הנעים הזה מכיל ספה אחת,כורסא אחת ושולחנון לכוס  קפה אחת,בקושי...אז היא רוצה או לא רוצה?אולי רוצה אבל חוששת?אולי טרם מיצתה את החופש אותו זימנו לה גרושיה המאוחרים?אני מרגיש קצת מבולבל ועוד פחות בטוח שיזדמן לי להציץ בחדר השינה שלה... היא מסמנת לי לשבת על הספה בצבע הבורדו.ואכן ,דברים שרואים מכאן לא ראיתי משם:מטבח כפרי,כלים על מדפים פתוחים, יציקות אבן כבדות במקום משטחי השיש השגורים במקומותנו ושלחן אוכל ענק להמון סועדים ?!היא מרבה לארח?שהרי רק היא ובנה מאכלסים את הבית הזה...?היא אוהבת לבשל?לפי כל הסימנים נראה כך,אם כי חושי הבילושיים מסמנים לי אחרת.

משום מה הייתי מצפה לפגוש ספרים,והרבה,בחדר המגורים,אך למעט מספר תמונות על הקירות לא מצאתי מדפי ספרים.אין לה?היא לא קוראת?לא יכול להיות!  אז שאלתי.   ולא תאמינו-שאלה תמימה זו פתחה בפני את שערי חדר השינה... היא הובילה אותי הישר לשם,להשוואת טעמינו הספרותיים,שעד כה נגענו בהם בריפרוף בלבד.אני מודה שהתקשיתי מעט לגייס את כובד הראש הראוי למשימה שלשמה נתקראתי לאגף זה של הבית. בעודה מצביעה על ספר זה או אחר, שוטטו עיני למיטה שלמרגלות מדפי הספריה...שהרי כאן אוכל  להתרשם ביתר דיוק האם התברכה  גם במידת הקלילות,קצת אי סדר...?ואכן-מצאתי מיטה שמצעיה סתורים,בגדים ערומים על כיסא וקולב,ולמרגלותיה גיגית פלסטיק מלאה כבסים לא מקופלים.איזה מזל!!  יש גם בלגן.... בעודנו מחליפים מידע, דעה והעדפה לגבי ספר זה או אחר, פילחה מחשבה חדשה את ראשי -:גם אני מאפסן את ספרי בחדר השינה, כי אני אוהב אותם קרוב אלי,ולא מכבר הסב ידידי מוישיק תשומת ליבי לעובדה, שמרבית האנשים אוהבים לחשוף מדפיהם לעין המבקר, כעין עדות אילמת לאשר אין הנחתום יכול להעיד עליו בריש גלי.אין לה צורך בכך ?האם מעיד הדבר על מידה של צניעות שהתברכה בה? עלי לציין  שהבית כולו,על עיצובו וחפציו,אשר שופץ זה לא מכבר, נראה עשיר,נאה, ועם זאת, חף מכל ראוותנות ורצון להרשים.היא ללא ספק אוהבת יופי ואסטטיקה,בזאת אני בטוח.

מוזר איך שכחתי להזכיר את הבולט מכל בדירתה של עדנה. היא הלוא הראשונה לקבל  פני הנכנס בנביחות קולניות או בליקלוקי שמחה שאין ביכולתה לעדן או לכבוש.ענקית,ג'ינג'ית,יפיפיה ונוכחת בקולניותה ובמסריה שאין לטעות בהם-הלנו אתה אם לצרינו...?! האמת,לא ציפיתי לפגוש הולך על ארבע בביתה של ידידתי החדשה,לא יודע למה !?האם נודעת בליבה חיבה יתרה לבעלי חיים ?את כלבתה שלה היא אוהבת,למרות שמילות הכיבושין שלה המופנות כלפיה, אינן מעידות על כך בהכרח...אבל,הטון עושה את המוסיקה,האין זאת? קולה רך,עיניה שוחקות וידיה מלטפות אותה בחיבה מופגנת. ואולי דווקא בזאת הסתירה טמון רמז לפיתרון התעלומה  שמעסיקה את מוחי לאחרונה-מי היא אותה עדנה ?יש בה משהו מבלבל !האם היא מאופקת,כבדה,כובשת יצריה,כמו אותה תרבות גרמנית כבדת ראש ומהוגנת המוקרנת מחפציה?האם מסוגרת היא כמו  ביתה המוגן בפני פולש,או גלויה וחשופה כמו חדר המגורים רחב הידים,שאינו מסתיר בחובו שום דבר סוד או מיסתורין ?האם מזמינה היא או מרחיקה ? או שמא משמשים בה אלה גם אלה בעירבוביה?"

תרגיל

התחפשו לחוקר פרטי החוקר את ביתכם שלכם. על פי הדוגמה שלמעלה. תוכלו להשתמש במסיכת הבלש אבל לגלות כמה אמיתות מרתקות על עצמכם שמתחת למסיכה.

 

                                                                                להת' דורית