נולדתי יהודיה וישראלית בחיפה, עיר דו לאומית לגמרי. עכשיו גרה בהארד קור תל אביב ברחוב הארוך ביותר בעיר הזו, על שם הנרצח ארלוזורוב. יש לי בבית שני עטים - באחד אני כותבת ספרים ובשני כתבי טענות בענייני משפחה כעורכת דין. בעט של הסופרת אני גם עורכת וגם סופרת צללים, (מה זה? דמיינו את המערכון הזה שאדם עומד ומאחוריו מתחבא אחר ששולח את הידיים קדימה ומתפקד בשבילו. במשפט קוראים לזה "זרועו הארוכה"). בין זה לזה אני מרצה, מדריכה בסדנאות כתיבה, ומגלגלת עוד פרנסות שונות.
את הדוקטורט שלי קיבלתי ב-1990 במזכירות של בר אילן שנשאה את השלט: "ויה דוקטורוזה". בספרות ופילוסופיה. אבל אחרי כמה זמן נרגעתי אחרי עוד כמה זמן כבר לא הספיק לי ובשנת 2001 הלכתי ללמוד משפטים. את התואר עורכת דין עוד קיבלתי מידי נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק.
שוטטתי באוניברסיטאות תל אביב חיפה בר אילן והנגב בבאר שבע כמרצה. במכללת המשולש בבקעה אל גרבייה שימשתי כראש אקדמי ובמכללת בית ברל כראש חוג לכתיבה אמנותית. הרבה שוטטויות ידעתי עד שהבנתי שהאקדמיה איננה מוסד מתאים עבורי.
הגעתי לכנסים בינלאומיים שונים והרציתי בהם על ספריי, תרגמו את ספריי לכמה שפות ואת זה תוכלו לראות בדפי הספרים, קיבלתי כמה מילגות, פרסים ומענקים, מה שגם עוזר להתפרנס וגם משמש תחליף מחיאות כפיים שלזמרים יש בשפע בסוף הופעה טובה ולסופר לעולם אין בסוף ספר טוב, כשגומרים לקרוא אותו בשתיים בלילה לבד במיטה נידחת. למשל,
קרן ת"א לאמנות ולתרבות על ספרות יפה 1980
מילגה מקרן דב סדן על העבודה לתואר שני בשנת 1981
MEMOERIAL FOUNDATION FOR JEWISH CULTURE 1991
הקרן לעידוד סרטי איכות ישראלים 1993 על ספרי סירוס, המתאר פרשת יחסים בין ישראלית ובדואי, וכעבור 10 שנים עשו סרט על פי ספרי סירוס, וקראו לו טהארה, עם ג'וליאנו מר.
פרס קוגל לספרות 2001
הספר האהוב עלי ביותר מבין ספרי הוא הספר הבא.
במהלך כל המחשבות שלי, שחלק הפכו לכתובות, וחלק הפכו לספרים, ילדתי וגידלתי שלושה ילדים, שהן יצירות הפאר שלי. תום דין ואביגייל.
