שער הרחמים הוא סיפור אהבה מורכב בין נחמן, רחל אשתו והודא, העוזרת הערביה שלה, המתגוררים בשכונת שערים שברחובות בשנת 1936. הסיפור מסופר מפיו של אברם בן השמונה, בנם של נחמן ורחל, ידידו-אויבו של עאטף. עאטף, בנה של הודא, מבוגר מעט מאברם ומשמש מושא לקנאתו. הפרטים שאברם בוחר לספר לעתים צובטים בלב, לעתים משעשעים ומצחיקים. סיפור היחסים בין שני הנערים מציע מבט רענן על שורשי הסכסוך בארץ.

שער הרחמים

דורית זילברמן

יצחק אבינו לא מדבר הרבה בתנ"ך אולי שני פסוקים. חכמים מפרשים – משום הטראומה שעבר בפרשת העקידה. אבל אם נלך אחורה לילדות שלפני העקידה, שלפני הטראומה, עוד לפני שהיה אבינו אך כבר היה ילדנו, ונדמיין לעצמנו מה היה אומר הילד יצחק בשעה שגירשו את אחיו הגדול, האהוב, שהרבה לשחק איתו, את ישמעאל, זה יכול להישמע בערך ככה:

הקטע שלפניכם הוא הפתיחה של ספרי "שער הרחמים" וברובו הוא מסופר מזווית ראייה של ילד, שאמנם בסיפור הזה קוראים לו אברם, אבל ישנם חוטים מקבילים השזורים בסיפורו ובסיפור של יצחק ילדנו.

סיפורים לילדים נכתבים רובם ככולם בידי מבוגרים. מדוע לא לכתוב אל הילדים שבתוכנו? האם הילדים שבתוכנו לא הוזנחו במקצת? כדי להגיע לילד שבתוכי כתבתי את הספר הזה ביד ההופכית, כדרך לעקוף את האני ההורי, המצנזר, ולהגיע אל האני הילדי השוכן באונה היצירתית של המוח, לעתים חופשי ומאושר ולעתים עצוב מדוכא ומחכה

ביקורות

"עברתי בשער הרחמים ונהניתי לקרוא את הסיפור, התיאורים הקסומים של הארץ היפה בעונותיה השונות, מעניקים לסיפור מימד שורשי ומקהים במעט את חדות האירועים הקשים."

שמעון פרס

"שער הרחמים הוא רומן מורכב וכתוב בכישרון, יש בו הבחנה דקה לגבי שורשי העימות הישראלי-ערבי, כמו גם הסתכלות מקורית בטבע האדם ובטבעה של האהבה. ספר קריא ורהוט."

עמוס עוז

"הקצב נפלא. המלים מכדררות פרט אחר פרט, המסירות קצרות והרשת מתרוממת מכל דימוי. בסיפור שלפנינו מפנה הקלישאה את מקומה לטובת הרגע בו נשברים החוקים הטכניים ומתחיל הריגוש." (מתוך ביקורת שהופיעה בכתב העת לספרות "מאזניים").

רוני סומק

"זילברמן חושפת מציאות שמבטם של סופרים טרם הופנה אליה ודי בכך כדי לרתק את הקורא לסיפורה."

ירון לונדון

"משהו במנהרת הזמן שעובר בה אברהם, ואנחנו אתו, מילדות ועד זקנה, מתום ופליאה ועד להבנה, כשהוא בן שבעים ושש, שרק אז הגיעה העת להתבגר, סחף וריגש אותי."

עודד קוטלר

"עברתי בשער הרחמים של דורית זילברמן נרגש ורווי בתובנות חדשות לגבי מציאות חיינו ומקורות אשליותינו. ספר מקורי שוטף ונוגה ללב."

אלכס אנסקי

"הספר שער הרחמים מתכתב עם הליריות של הר אדוני מאת ארי דה לוקה ומרתק כמו רודף העפיפונים של חאלד חוסייני."

אדיבה גפן

"כתיבה בפעימות סטקטו. מלאכת מחשבת של קטעים מדויקים ובהירים, מוקפים באוויר ובמרחב נשימה. בין הפנינים: 'מוסלמי שווה שלום, יהודי שווה הודייה."

נאוה סמל

"שער הרחמים מביא לספרות הישראלית אלמנט חדש ומקורי ליחסים שבין יהודים וערבים."

א.ב.יהושע

"הספר נוגע לשורשי העימות הישראלי ערבי והסתכלות החברה על השונה והאחר. הספר משלב עצב ודרמה משפחתית היוצאים מפי ילד בשפתו התמימה והחכמה"

מישל חדאד

התפרסם בגלריה של הארץ וב"ספרים" של הארץ במודעת פרסום של הוצאת ידיעות אחרונות. לאורך חודש ינואר 09.

"ספר מרתק המביא את סיפורם של יצחק וישמעאל מזווית ראייתו של יצחק, כשעוד לא היה אבינו אלא ילדנו"

ציפי שחרור, אצל ציפי גון גרוס "ספרים רבותי, ספרים" ברדיו, פברואר 09.

"באמת מרתק ומהנה להתחבר להוויה ה(טרום) ישראלית המורכבת בדרך אנושית כל כך, כמו שאת מתארת בספר. בינתיים, מיוסטון החמה, הלחה והמהבילה תודה רבה וכל טוב אשר ירדן"

קונסול התרבות הישראלי ביוסטון, במכתב אישי, אפריל, 09.

קראתי , למעשה קראתי בנשימה אחת , מאחר הצהריים עד שעות הלילה הקטנות. אני לא מבקרת ספרות, אבל כשספר נוגע בי, זה עבורי הקסם האמיתי הדור שלנו הוא הדור של הילד , ככה גדלנו כולנו בהבדלים קטנים. מוכרי הירקות בשכונה שרכבו על חמורים, היו ערבים, שנכנסו הביתה לשתות מים קרים בקיץ, וידעו מה כל שכנה רוצה.

אהבתי מאוד את החלוקה לקטעים קצרים, את התמונות המצוירות בצבעים שונים פעם רכים כצבעי מים, ופעם צבעוניים ונועזים.

בידידות רבה רותי

דורית שלום,

אני מבקש לספר לך,שאני אלוף כל האולימפיאדות לקריאה איטית.קריאת ספר נמשכת אצלי חודשים. את ספרך קראתי במשך יומיים. זה עוד לא קרה לי אף פעם. היה לי קשה להניח את הספר לנפשו.

הצלחת לשתול אותי במקומות שעלילת הספר מתרחשת. הייתי בשעריים ( היה לי דוד ברחובות ), שיחקתי כדורגל סמרטוטים ( באותה תקופה כדור אמיתי היה בגדר חלום ),אני שפוט לשפה העברית, אביו השתקן של אברם יכול היה להיות אבי ( כי כזה הוא היה ), שלא להזכיר את תנועת"השומר הצעיר" ( שנות חיי היפות ).

לכל אורך הספר קיים מתח סיפורי, פרקים ליריים משובחים, תיאור תקופה אמין, בניית דמויות אוטנטיות, אפיון גילים נאמן של הגיבור המספר, פרקים בלתי נשכחים, עיצוב דמותה של הנכדה והדיאלוגים אתה, ועוד כהנה וכהנה

בספרך החדש הענקת לי חווית קריאה נדירה.

ועל-כך אני מודה לך, יעקב ברזילי

דורית זילברמן הנה מבכירי הסופרים הישראלים הפועלים כיום. שמה של דורית זילברמן הולך לפניה והיא מוכרת מאוד בישראל, לאחר כשלושים שנות פרסום בהן הוציאה לאור 18 ספרים. חלקם של הספרים שואלים שאלות נוקבות ומרתקות ואולי גם עונים תשובות בשאלות הבוערות כיום. ברומנים אחדים היא בוחנת נקודת מבט נשית, הפמיניסטיות מכנות זאת : HERSTORY INSTEAD OF HISTORY. . ברומן "סוד משפחתי" היא מטפלת ביחסי משפחה מנקודת מבט של ילד, כשברקע טמון הסיפור התנכי העוסק בפרשת גירוש הגר וישמעאל מביתם של שרה ואברהם. הספר מטפל בצמתים המרכזיים שבסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל ויותר מאוחר במדינת ישראל.

טובה בן דוב נשיאת ויצו העולמית וסגנית נשיא wjc

דורית בוקר טוב,

סיימתי לקרוא את "שער הרחמים" ובשפת הכדורגל: זוהי בעיטה בין חיבורי הקורות.
גם קורות היחסים בארץ המסוכסכת הזאת וגם קורות חייו של אביך שהרגיש יותר מפעם אחת איך נבעטים כדורים אמיתיים.
בפרק הראשון התכתבת מעט עם "המחברת הגדולה" ולקחת משם את השפה הרזה, המדויקת, הסכינית.
בהמשך כבר נתת לשחקנים להתפרס על כל המגרש.
"לדרבי" אומרת הקלישאה,"יש חוקים משלו". לספר יש רק חוק אחד: מרגש או לא מרגש. "שער הרחמים" שייך לקטגוריה הראשונה, המרגשת.
תודה

רוני סומק